צילום נגד האור מאפשר קבלת אפקטים מרשימים, האור מבליט את קו המתאר של העצם המצולם שהוא עצמו נמצא בחשיכה יחסית.
מהירת הצילום המינימלית המומלצת היא 1/125 שנייה, כאשר הצלם נמצא בתנוחה יציבה.
כאשר הצלם נמצא בריחוף איטי מומלץ לעבור למהירות תריס גבוהה יותר על מנת לקבל תמונות חדות.
שימוש במבזק (פלאש) מחזיר לעצמים הנמצאים בתווך האור שלו את הצבעים האדומים והכתומים בצילום בעומק או בצילום לילה.
השעות הטובות לצילום בתאורה טיבעית הן בין עשר בבוקר לשתיים בצהריים, זוית השמש בשמים יוצרת צללים וניגודים המוסיפים לתמונה.
סרטוני צלילה
צילום תת-מימי טוב מצריך שילוב של כישרון צילום ומיומנות צלילה שתאפשר לצלם להתייצב ולהתמקד בנושא הצילום.
הסביבה המימית מאופיינת בנתונים אופטים שונים מסביבת היבשה אותם צריך לקחת בחשבון.
מעבר צבעי האור: לצבעי קרינת השמש יש כושר חדירה שונה במים. גווני האדום והכתום חודרים כ- 2-3 מטר ואילו הירוק והכחול יכולים לחדור עד לעומק של כ- 70 מטר.
תופעת ההגדלה: מעבר קרני אור מסביבת מים לאויר הנמצא בעין של הצולל או במצלמה, מביא להגדלה אופטית של העצם המצולם בכשליש מגודלו האמיתי.
עצמת האור: זוית השמש בשמים קובעת את כמות האור החודרת למים. ככל שהשמש גבוהה יותר בשמים, פני הים מחזירים קרינה מעטה יותר, וחדירת האור למים גדולה יותר. שעות הצהריים הן השעות בהם חודרת כמות האור הגדולה ביותר למים.
כאשר הים גלי כמות האור המוחזרת גדלה בכ-50% בגלל האור הנשבר לכל הכיוונים, וחדירת האור למים קטנה.
כמו כן צלילות המים מהווה פקטור חשוב, מים עכורים בולעים את האור במהירות ומונעים ממנו לחדור למעמקים.
