הדיג הימי בישראל מספק כ-3 אחוזים בלבד מתצרוכת הדגים המקומית.
עיקר הדייג המסחרי בישראל נעשה על ידי גרירת רשתות מכמורת.
כחלק מהשלל בדייג מכמורת נידוגים למעלה מ-100,000 פרטים של ערכי טבע מוגנים בשנה, בעיקר כרישים ובטאים.
ערכם המסחרי של דגים ושל בעלי חיים אחרים שמקורם מהים מושפע מהרגלי הצריכה המקומיים, תרבות, חוקי הגנה על מינים ועוד.
בישראל, לחוקי הכשרות השפעה רבה על ערכם המסחרי של הדגים
הנידוגים. כך לדוגמה, נמוך הביקוש לדגים שאינם כשרים כמו מורנה או דגי סחוס
(כרישים ובטאיים) מזה הקיים במדינות שכנות בעלות שלל דיג דומה.
נוסף על כך, דגי הסחוס נחשבים בישראל על פי חוק לערכי טבע
מוגנים ובשל כך המסחר בהם הוא אסור.
היצע הדגים בים תיכון הינו בעל אופי יחודי.
ההגירה הלספסית משנה באופן תדיר את ההיצע של הים באופן דרסטי.
כמחצית מן השלל המוצג כיום בחלון הראווה של המערכת הים תיכונית
הישראלית מורכבת ממהגרים לֶסֶפְּסיים והשונות בשלל המכמורות משנה לשנה
גבוה מאד.
קטגוריות המגדיר לערך מסחרי:
ערך מסחרי גדול
ערך מסחרי
ערך מסחרי קטן
חסר ערך מסחרי